1. הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק; שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק. על-פי בקשת הנאשם צורף תיק נוסף של בית משפט מחוזי לנוער בירושלים שמספרו 56696-07-12, שם הודה הנאשם בביצוע עבירת הצתה.
ואלה המעשים (56696-07-12): ביום 18.5.2012 נרצח ילד בשם לואי מחסין מעיסוואייה ועל-פי החשד בוצע הרצח על-ידי בן משפחת שוויקי. למחרת, 19.5.2012, הנאשם ואחר הגיע לקרבת חנות של משפחת שוויקי עם בקבוק בנזין אותו שפכו לתוך החנות וביחד עם משתתפים אחרים הציתו אש וברחו מהמקום. השריפה גרמה לנזק רב לחנות טרם כובתה על-ידי מכבי האש. בעת שביצע העבירה הנ"ל היה הנאשם קטין, על סף גיל 18.
באשר לתיק 42095-01-13: בית משפט מחוזי לנוער הורה כי הנאשם ישהה במעצר בית מלא (עקב האירוע הנ"ל). ביום 20.1.2013, כאשר הנאשם היה בן 18 וארבעה חודשים הוא הפר הצו, יצא מהבית וישב בסמטה בעיסוואייה, יחד עם אחרים. כאשר חלפו במקום רכבי משטרה הנאשם ואחרים יידו אבנים לעבר הרכבים. כתוצאה מכך התנפצה שמשה של אחד הרכבים. הוסכם בין הצדדים כי רכב המשטרה נסע במהירות 30 קמ"ש וכי אין ראייה שאחת האבנים שיידה הנאשם פגעה ברכב. בעקבות אירוע זה נעצר הנאשם וכאשר נדרש להזדהות, הציג לשוטר תעודת זהות של אחיו התאום והתייצג בכזב כאדם אחר. כאשר נחקר, השיב הנאשם לשאלות כאילו הוא אחיו התאום.
2.
שירות המבחן לנוער סקר את הרקע המשפחתי והאישי של הנאשם, ציין כי מצבה הכלכלי של המשפחה קשה, המשפחה מוכרת ללשכת הרווחה, תפקודה לקוי, מצב הבריאות של האב ירוד ואף למטה מכך, היחסים בתוך המשפחה בעייתיים. הנאשם למד עד כיתה י"ב, לאחר מכן סיים לימודי מחשבים בלא שעבר מבחני סיום, עבד בעבודות מזדמנות. הנאשם שח לשירות המבחן כי בצע את עבירת ההצתה כנקמה על רצח חברו הטוב ועשה כן ללא מחשבה ושיקול דעת, אך לא נטל אחריות של ממש ביחס לעבירות האחרות, פרט להפרת מעצר הבית. שירות המבחן התרשם כי לפנינו נאשם שגדל בתנאי מצוקה, מערכת משפחתית מתוחה, המעצר בו הוא שוהה עד היום מהווה גורם מרתיע ועשוי להניאו ממעורבות חוזרת בפלילים. לאחר סקירת גורמי הסיכון והסיכוי נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, אולם ביקש להתחשב בתקופה שריצה כבר בכלא ובמעצר הבית.
בתסקיר משלים מיום 2.7.2013 אישר הנאשם כי היה מעורב בשאר העבירות, אך טען כי הציג את תעודת הזהות של אחיו מתוך טעות, כיוון שתעודת הזהות של אחיו התאום הייתה בכיסו. שירות המבחן לא שינה את המלצתו.
3.
ב"כ המאשימה הדגיש נסיבות ביצוע העבירות: הצתה כנקמה היוצרת סיכון רב לסביבה, עבירה מתוכננת ויזומה על-ידי הנאשם, נטילת החוק לידיים, גרימת נזק רב ובהמשך הפרת צו בית משפט, יידוי אבנים המסכן רכבים והתחזות במשטרה, הן בהצגת תעודה והן בסיפור המעשה. לטעמו, מדובר בנסיבות מחמירות, הן בשל הפרת מעצר הבית, הן בשל מעשה על רקע אידיאולוגי והן בשל הטעיית המשטרה. הערכים החברתיים המוגנים הם זכות הקניין והרכוש וביטחון הציבור. מדיניות הענישה לגבי עבירת הצתה נוטה להחמרה, הפנה לפסיקה והציג מתחם בעבירות הצתה הנע בין מאסר בעבודות שירות לבין 4 שנות מאסר. לעמדתו, מתחם לגבי עבירות של הפרת הצו ויידוי אבנים שבן 8 עד 30 חודשי מאסר. ב"כ המאשימה ביקש לגזור בגין עבירת ההצתה שנת מאסר אחת ובגין שאר העבירות 18 חודשי מאסר, ולצבור העונשים.
4.
הסנגור הדגיש כי הוסכם בין הצדדים שאין ראיה שהאבן שיידה הנאשם פגעה ברכב המשטרה ומכאן שלא הוכח כי הנאשם הוא זה שגרם נזק לרכב. באשר לנסיבות ההצתה, הסביר כי דמו של הנאשם חמר ורתח עקב רצח חברו הטוב, הוא לא יכל לשאת את הכאב וביצע את העבירה ללא שיקול דעת, אך בינתיים הושגה סולחה והדברים יושבו. באשר להפרת ההוראה החוקית הסביר כי הנאשם הינו בחור צעיר שהתקשה לשמור על כללי מעצר הבית. הפנה לפסיקה בעבירות הצתה בה העונשים נעו בין אי הרשעה (ועונשים טיפוליים) לבין מאסר בעבודות שירות והדגיש כי הנאשם היה קטין בעת ביצוע עבירת ההצתה. לעמדת הסנגור מהתסקירים עולה כי מדובר במשפחה קשת יום, נאשם קשה יום שגדל בתנאים לא תנאים. לפיכך מתחמי הענישה בשני המקרים אינם צריכים לעלות על שישה חודשים. כיוון שהנאשם כבר ישב במעצר בגין ההצתה בתחילה שלושה ימים, ולאחר מכן במשך 33 ימים נוספים ולבסוף נעצר בתאריך 20.1.2013 בגין העבירות בתיק השני, ביקש להסתפק בתקופות מעצרו אלה.
5. עבירת ההצתה היא עבירה חמורה, שירות המבחן לנוער אינו ממליץ על מהלך שיקומי, לפיכך יש להרשיע הנאשם בעבירת הצתה לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין. עבירה זו בוצעה בהיות הנאשם קטין לפיכך תיקון 113 אינו חל.
6. הנאשם תכן באופן מדויק ביצוע מעשה נקמה, שגרם נזק רב. הצתה היא מעשה מסוכן שכן אש יכולה להתפשט במהירות, ללא שליטה ולגרום נזקים הן לרכוש והן בנפש. הפסיקה בעניין ענישת מציתים קטינים הינה מגוונת: בת"פ 50028/05 (ת"א) חברו שני נאשמים קטינים בני 17.5 לנאשם בגיר והציתו אטליז. התסקיר בעניינן הקטינים היה חיובי, ובית המשפט המחוזי נמנע מהרשעתם. בת"פ 1707/08 (ב"ש) ביצע קטין בן 16 עבירת הצתה, לאחר ששילח אש ברכב. שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה וההמלצה התקבלה. בת"פ 50011/07 (ת"א) הצית קטין בן 16 קטנוע בסמוך לבניין בית ספר. השריפה גרמה לנזק הן לקטנוע והן לבניין. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית, הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו ייגזרו על הקטין 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, אך כיוון שהוא נמצא בלתי מתאים, נגזר עליו מאסר על-תנאי (לאחר שבית המשפט התחשב במעצר של חודש ושהייה במעון משך 5 חודשים). בת"פ 48522-08-10 (חיפה) הורשע הנאשם בהצתה (וכן בעבירת סמים) לאחר ששלח אש ברכב. כתוצאה ממעשיו נשרף רכב כליל ורכב אחר ניזוק. הנאשם היה בן 18.5. בית המשפט ציין כי עבירת הצתה היא עבירה חמורה בצידה עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר וגזר על הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל, בעיקר בשל עבירת ההצתה. בע"פ 7925/06 (בית המשפט העליון) הורשע מערער בן 24 בקשירת קשר לביצוע פשע והצתה ובהליך הערעור הומתק עונשו והועמד על 18 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי. בת"פ 21475-07-09 הורשע הנאשם בעבירת הצתה ועבירות נוספות ונדון ל-30 חודשי מאסר בפועל וניתן משל לגילו הצעיר (יליד 1991). בע"פ 9299/09 הציתו המערערים כלי רכב של יריביהם ונדונו לשלוש שנות מאסר, חרף תסקיר חיובי שהתייחס למערערים הצעירים. מפסיקה זו ניתן ללמוד כי במקרים לא מעטים נאשמים קטינים לא הורשעו לאחר שביצעו עבירת הצתה.
באשר למתחם הענישה הקשור להפרת צו בית משפט, יידוי אבנים והתחזות, הערך המוגן הינו כיבוד החוק, שמירת ביטחון הציבור בנסיבות שהיו כולן בשליטת הנאשם, באחריותו וביוזמתו. המתחם בעבירות אלה נע בין מאסר של שישה חודשים לבין 30 חודשי מאסר.
7. התסקירים בעניינו של הנאשם אינם חיוביים, אולם יש להתחשב ברקע המשפחתי והאישי הקשה של הנאשם, שגדל במשפחה דלת אמצעים ודלת התייחסות. מצד שני, יש להתייחס בחומרה לעבירת הצתה, שהרי נכתב שוב ושוב בפסיקה כי קשה לשלוט באש, נזקה רב וסכנתה מרובה. כאשר מדובר בהצתה יזומה ומתוכננת החומרה עולה ורגשות הנקם שפיעמו בלבו של הנאשם עול הימים אינם מהווים נסיבה מקלה. בפסיקה צוין שוב ושוב כי קטינות אינה מהווה חסינות מעונש מאסר, מה עוד שהנאשם היה על סף בגירות, ביצע את העבירה עם אחרים וגרם נזק רב. העובדה כי הנאשם היה קטין יש בה כדי למתן את עונש המאסר בפועל אך לא למנעו ואני מעמידו על 7 חודשי מאסר. במקרה הנוסף שנדון כאן, ביצע הנאשם מספר עבירות, הפר צו של בית משפט, התחזה לאחר וזרק אבן לעבר ג'יפ משטרה. אין מחלוקת כי לא פגע בג'יפ, אולם כל יידוי אבן לעבר רכב נוסע מסכנו ויוצר פוטנציאל לנזק. הנאשם שלפנינו לא למד לקח מהמעצר הקודם, הפר את האמון שניתן בו במעצר הבית, ביצע כמה עבירות. לכן אני משקלל העונש הראוי ומעמידו על 9 חודשי מאסר שיצטברו לעונש הקודם. על כן אני גוזר על הנאשם העונשים הבאים:
א. 16 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו (18.5.2012-20.5.2012; 21.7.2012-23.8.2012 ומיום מעצרו 20.1.2013).
ב. מאסר של 8 חודשים אותו ירצה אם במשך 3 שנים מיום שחרורו יבצע עבירה מסוג פשע.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.
ניתן היום, י' באב התשע"ג, 17 ביולי 2013, במעמד הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|